שאלתי היא בקשתי

“לדעת את התשובות – יעזור לך בבית הספר
לדעת לשאול – יעזור לך להצליח בחיים!”

אילו הייתי שואל את עצמי מהי ה”אפליקציה” הכי חשובה היום להצליח בחיים, כזו שתסייע להסתגל לשינויים, להיפתח אל הלא נודע, שיסייע לנו ללמוד להתקדם, לחתור לכיוון האמת?

השאלה, היא התשובה לעניין זה!!!

אני מקשיב. יש לך שאלה?

אני מקשיב. יש לך שאלה?

במיוחד בעולם בו הכל משתנה וכל כך הרבה לא ידוע. בעזרת השאלה אנו מצליחים ל”חפור” ולהגיע לאמת, החקירה הנכונה מסייעת לנו ללמוד, להגיע אל הלא נודע אולי החשוב ביותר, להסתגל לשינוי – ובעולם משתנה כמו שיש לנו היום, הכלי הזה יכול לשמש עוגן לחיים.

הבעיה, ברוב מקומות העובדה כמו גם בכיתות שאנו מלמדים, אנו מתגמלים את התשובות בעוד שהשאלות בקושי נסבלות….

קל מאוד להגיד שצריך לשנות. עובד מערכת החינוך כיום המבוססת בעיקר על תשובות וחשש מהיתקלות בשאלות שפתרונם לא ידוע (לדעת מורים רבים, חוסר מענה מבטא חולשה) – מורים (ואולי גם הורים?) צריכים ממש לצאת מגדרם כדי ליצור תרבות של חקירה מוקירה.

להלן כמה הצעות שיוכלו לסייע בעניין:

מי ששואל הוא “מגניב”….

האם נצליח לייצר תואר “מגניב” למי ששואל שאלות?!
מודה, זה אחד הדברים שקשה לייצר. כיום רוב המתבגרים נמצאים בסקלה של “אני יודע” או “לא אכפת לי”. אבל מה יקרה אם נצליח להטמיע אצל התלמידים את ההכרה שרוב האנשים המאתגרים בעולמנו כיום, אותם אלו שהנוער אוהב – במוזיקה, בסרטים – הם אלו שהעזו לשאול ולא לקבל את הדברים כמובנים מאליהם. התוצר שאנו פוגשים קשור לשאלות שהובילו לפריצות הדרך של אותם אומנים ואנשי שם. איזה “מגניב” זה לשאול ולא לקבל את העולם כפי שהוא.

זה “בטוח” לשאול, הערכה לשואלים.

שאלת שאלות יכולה להיות משהו מפחיד אל תוך הריק. זה עלול להתפרש ככניסה לעולם בלתי ידוע ועוד יותר בתוך עולם הכיתה (אם מחשש ש”רק אני לא הבנתי” או מחשש שלאף אחד אין תשובה). חייבים לשנות את התסריט על ידי יצירת אווירה בה השאלות נחשבות “כוח” (יותר מן התשובות!), לתת תחושה אמיתית וכנה שהשאלות רצויות ואפילו נדרשות.
יש קבוצה בארה”ב המתנדבת בבית ספר ומתרגלת עם המורים צורת חקירה עם כללים ברורים כדי לוודא שהשאלות לא “נשפטות”, כל השאלות נכתבות ומכובדות. ראיתי גם תרגול בסגנון של “עשר על עשר” בו נדרש התלמיד להגיע עם עשר שאלות תוך עשר דקות….
השורה התחתונה היא ליצור אווירה בטוחה, בה השאלה היא מותרת ואפילו חשובה מן התשובה כדי לאפשר לתלמידים לתרגל את “שריר השאלה” במוחם של התלמידים.

“לתגמל את השואל”

ברור הדבר שעלינו להאדיר ולחגוג את השאלות (והשואלים) – לא רק את אלו השאלות “הזורמות עם השיעור” אלא גם (ואולי אף בעיקר) את השאלות האחרות, המאתגרות, שפורצות מעל התחום הסגור של השיעור הבודד. שאלה טובה יכולה להיות בסיס לפרוייקט מתמשך, דו”ח מיוחד, חקירה משמעותית וכד’. הנקודה היא להראות לכולם שאם יש מי שמוכן להשקיע זמן במשאב המיוחד הזה של “שאלת שאלות” – זה יתגמל אותו ויהיה שווה ערך.

השאלה כמשחק

כשאנו ילדים, אנו נהנים לשאול שאלות (גם אם לפעמים ההורים קצת רוצים שקט…. לילדים זה כיף). אפילו השאלה האם תוכל להפוך את התשובה/הצהרה הזו לשאלה? יכולה להיות אתגר מעניין ומספק [כפי שכבר הבאנו בקישרו כאן, על החידתיות במידה הנכונה המענגת את האדם]. לא חסר דרכים לייצר משחקים סביב השאלות. אפשר גם ללמד את השימוש בשאלות כגון “למה / מה,  אם  / איך” כאסטרטגיה לפתור כמעט כל בעיה.

לסיום – שאל את עצמך:

איך אעודד יותר שאלות בתוך הכיתה שלי?
איך אצליח להחדיר את “תחביב השאלות” בין תלמידי?

בסופו של דבר, ידיעת התשובות אולי תסייע להם בבית הספר אך ידיעת הכלי של שאלת שאלות יסייע להם בחיים.

אני ממתין בסבלנות להערות שלך ובמיוחד לשאלות!

בהצלחה עם הדור הבא – חיים

—————-

1. אהבת את המסר? סייע לך? אפשר להפיץ הלאה בשמחה.
2. כדי להיות “בעל תשובה” (יום כיפור) יש צורך קודם להיות “בעל שאלה”….
3. עוד על חשיבות השאלה במאמר הזה.

תגובות

comments

נשלח ב הערכה חילופית, כללי, למידה משמעותית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

תן לי גישה בחינם לסדרת הטיפים


Powered by WishList Member - Membership Software