המורה הלומד

לתת משוב חיובי ומעצים;

Choosing the right oneשאלה שקיבלתי במייל,

אני רוצה להתייחס להגד – לדעת ללמוד
יצא לי לצפות בשיעורים של 2 מורים בביה”ס ולאחר הצפיה השאלה הראשונה ששאלתי את עצמי היתה האם התלמידים למדו? האם התלמיד יודע כעת איך ללמוד?או האם המורה העביר את החומר?
וכאשר נאלצתי לתת משוב למורה היה לי חשוב להדגיש את הנקודה הזו אשמח לקבל כלים שיעזרו לי לחדד את הנקודה הנ”ל כלפי מורים כדי שההנחיה תהייה משמעותית ותסייע ללמידה טובה יותר של התלמיד.
בברכה…

ראשית, אני חייב “להוריד את הכובע” בפני היוזמה הברוכה של צפייה הדדית. כבר כתבתי בעבר, ואילו היה בכוחי, הייתי ממליץ שבכל כיתה תותקן מערכת של מצלמות, ממש כפי שהם מותקנים אצל טובי בחורינו, הטייסים, מצלמות שגרמו להם להיות הטייסים המובילים בעולם כולו.

יחד עם זאת, כדאי להיות מציאותיים, המצלמות לא יותקנו בקרוב…

א. תן אמון

לכן, מומלץ בחום רב למצוא את השותף שאתו אפשר לעבוד (ולחזק את ההתמדה?!…). אותו אחד יראה בכיתתכם דברים שאתם לא מצליחים לראות, פשוט מפני שאינו מתבונן מבעד לעיניים שלכם ולכן הוא יהיה יותר אובייקטיבי. ואף על פי כן, העבודה על מיומנויות ההוראה מאיימת על האגו של הנבדק. הוראה בכיתה היא עיסוק אישי מאוד ומפחיד לעיתים לפתוח את הדלת לאחר. לכן מן הראוי לקיים לפני הכניסה לכיתה שיחת תאום ציפיות והפגת חששות. תחושת האמון והשותפות בין הצופה לנצפה, הן הבסיס הראשון עליו מונחת האפשרות לשיפור עבודת ההוראה.

ולגופו של עניין, כיצד לומדים?! זו שאלה גדולה, ולא היחידה שצריך להתמודד עמה

  • איך המוח שלנו פועל?
  • מה תפקיד הידע? מה תפקיד המיומנויות? מה עדיף מבניהם?!
  • למה תלמידים זוכרים את סדרות הטלוויזיה ושוכחים את מה שלמדים בכיתה?
  • כיצד מחזקים את הזיכרון?
  • האם ניתן להבין דברים חדשים? אם כן, כיצד?!
  • בני אדם יותר סקרנים או יותר פנויים ללמידה?!

איך “פותחים את הראש” ללמידה חדשה?!

לפני שאשלח אותך לקישור בו תבין את יסודות הלמידה, אבקש לציין עקרון חשוב ביותר. כאשר אבותינו הקדמונים היו מסתובבים ביערות בניסיון למצוא את הציד הבא, אם נפגשו בטעות באריה רעב שניסה לטרוף אותם, מיד נדרכו כלל החושים, הראיה התמקדה והכל התכוונן לדבר אחד – לברוח או להילחם. ברגעים שכאלו אין פניות ללמידה! מערכת העצבים הסימפתטית נכנסה לפעולה. טוב. לא צריך להגזים. ברור שהערה לא מחמיאה של המבקר בשיעור שלך זה לא באותה רמת סיכון כמו מפגש עם אריה רעב ביער… יחד עם זאת, המערכת הסימפתטית, עדיין חוסמת אותך מלחשוב באופן פנויי ונקי.

כדי להיות במצב סקרן, כדי להיכנס למצב בו תוכל לשנות את עצמך (והרי כל הסיבה שאנו מכניסים אדם זר לכיתה  אתנו, היא כדי להתחיל תהליך של שיפור, שינויי בדפוסי ההתנהגות שלנו) – עלינו להפעיל את מערכת העצבים הפאראסימפתטית, זו המערכת האחראית לפעולת הרגעת הגוף. וכדי להפעיל את צורת החשיבה הזו, אנו צריכים לעורר את הסקרנות, את כוח הדמיון, להצית את החזון הטבוע בהם.

כיצד נעשה זאת?

ב. למידה מתחילה משאלת שאלות!

הנה הסוד השני. כן, פשוט לשאול. לא לתת תשובות, שכן השאלה מעוררת לחשיבה ואצל כל אחד טמונים התשובות הכי מתאימות לו.

ג. הסינרגיה של א’ עם ב’

וכאשר נרכיב את שני הסודות נבין כי עלינו לשאול שאלות מעצימות, שאלות שיפתחו את המערכת העצבית של המורה הנצפה כך שהוא יפתח לסקרנות, שתהיה זרימה של רוגע בין המעריך למוערך. שאלות בסגנון

  • מה היה טוב בשיעור?
  • כיצד ניתן להרחיב את הלמידה?
  • איך תצליח בשיעור הבא לשתף יותר תלמידים?
  • איזה חלק הודגש בשיעור (מיומנויות או למידה חדשה)?
  • מה היתרונות בכל חלק?
  • מה הפעולות שכדאי לנקוט היום כדי להצליח בשיעור הבא בתחומים שאני רוצה להגביר?

שאלות בסגנון זה יכולות להעצים את השותף ולהביא להתבוננות אמתית שיפתחו את המרחב בין המעריך למוערך ללמידה טובה יותר.

אה, וחשוב לא פחות. אותו תהליך [אמון בין המורה לתלמיד, שאלת שאלות, פותחות ומעצימות] צריך להתקיים בין המורה לתלמיד כדי שתהיה למידה אמתית גם בכיתה עצמה.

בהצלחה עם הדור הבא

חיים

נ.ב.
בלחיצה על הקישור כאן, תוכל לצפות בסרטונים המסבירים את יסודות הלמידה. בהצלחה.

תגובות

comments

עם התגית: , / נשלח ב העצמה פנימית, מיומנויות, שותפות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

תן לי גישה בחינם לסדרת הטיפים


Powered by WishList Member - Membership Software